מאמן ומוטיבטור: הדרך של האיל חשאן שעזרה לעירוני נשר בליגה הלאומית

 

הסיפור של האיל חשאן התחיל אי שם במכבי חיפה בתור קפטן קבוצת הנוער ומהבטחה גדולה בקבוצה מהכרמל הוא התחיל דרך ארוכה בהשאלה לליגות הנמוכות אחרי שלא הצליח להשתלב בקבוצת הבוגרים. "קיבלתי סטירה מצלצלת כי הייתה לי מעטפת מאוד טובה במכבי חיפה, הייתי קפטן מוביל ושחקן טוב, אבל לא קיבלתי את ההזדמנות והבנתי שאני צריך לעשות את הדרך הכי קשה שיש לרדת לליגות הנמוכות, להיות כוכב ומשם בכל שנה לעלות מדרגה. היה לי לחץ הזוי וחלום גדול להגיע לליגת העל" 


מעונה לעונה בה עבר בין קבוצות בליגות הנמוכות ותוך שרשם בקריירה שלו פעמיים הישרדות ליגה יחד עם נצרת עלית, עבר האיל שני ניתוחים קשים מאוד בקרסול שכפו עליו שינוי בתכניות שהיו לו בתחילת הדרך. את הפעמיים הראשונות בהן נפצע עבר האיל בהצלחה וחזר לשחק כדורגל עד שהגיעו אותן הצעות מיוחלות מליגת העל.

 

"אחרי עונה טובה מאוד שסיימתי בנצרת עלית קיבלתי כמה הצעות מליגת העל ואמרתי לעצמי שאני חייב ללכת על זה ולהגיע לשם. רגע לפני סיום העונה שבה כבר החזקתי מהצעות מליגת העל שוב תקפה אותי אותה פציעה ואחרי 8 חודשים של שיקום כבר אף אחת מהן לא הייתה רלוונטית מלבד הצעה ברמת השרון, חתמתי שם על חוזה וחשבתי שקניתי את עולמי. בחוזה היה סעיף שאם אני שוב נפצע באותה הרגל אני משוחרר ללא תמורה אבל לא חשבתי שיש סיכוי שזה יקרה. במשחקים הראשונים שלי בהרכב של רמת השרון הייתי באופוריה כי הגשמתי חלום עד שאחרי 9 משחקים הגוף שלי התחיל לקרוס והרגשתי שוב את אותם כאבים ברגל, אז כבר מרוב הזריקות והטיפולים שעברתי ברגל הזו לא הצלחתי לדרוך עליה והקבוצה שחררה אותי" 

התכניות השתנו במהלך הדרך. חשאן במדי נצרת עלית(מימין)

 

חבריו הקרובים של האיל ביניהם בירם כיאל וניר דוידוביץ המליצו לו ללכת לאיטליה לעבור טיפולים וכך אכן קרה אך שלושת השבועות בהן בילה בטיפולים בחו"ל לא עזרו כמצופה והיה עליו לחזור ולעשות שם ניתוח. אחרי כל זאת חזר חשאן לארץ וחתם בבני לוד בליגה הלאומית.

 

"הבנתי כבר בחו"ל שאני לא יכול לחזור לרמות הגבוהות כי הרגליים שלי עברו מעל ומעבר. אחרי חצי עונה בבני לוד ראיתי שזה לא זה ואני עדיין מושך כאבים. בסוף אותה עונה כבר עלו לי מחשבות על פרישה ממשחק פעיל ואז קיבלתי טלפון מעירוני טבריה שרצתה לעלות לליגה לאומית ואמרתי לעצמי מה יכול להיות? הגעתי לליגה א' אך הרגליים שלי כאבו, המגרשים היו קשים והייתי שחקן מוכשר מאוד שתמיד הייתה לי שמירה צמודה מה שהקשה עליי עוד יותר. במשחק האחרון, רגע לפני השלב המכריע בדרך לעליית ליגה שוב הרגל שלי הייתה במצב ממש גרוע ושם כבר הבנתי שאני לא יכול להמשיך לשחק כדורגל. בכיתי המון. עליתי עם הקבוצה ליגה למרות שלא שיחקתי במשחקי ההכרעה, באותם ימים ידעתי שאני מפסיק עם הכדורגל וכבר התחלתי לחשוב מה אני עושה אחרי זה".

חבר טוב וגם מאמן. חשאן וכיאל 

 

כאן בעצם התחילו סיפורו של האיל חשאן המוכר לכולנו היום, מאמן כושר מצליח ומוטיבטור ענק לשחקני כדורגל ומאות לקוחות שעוברים אצלו סדרות אימונים יום יומיות שמשנות להם את החיים.

 

כל מה שעברת זה בעצם מה שגרם לך לבחור במקצוע שבו אתה עוסק היום?
בגלל כל מה שעברתי באותה תקופה עם הניתוחים והשיקומים וכמות המאמנים האישיים שפגשתי, ראיתי את ההשפעה של זה וכמה לי באופן אישי עזר מאמן שאומר לך מה לעשות ומדריך אותך. אמרתי לעצמי באותו רגע שזה מה שאני רוצה לעשות, לעזור לאנשים כי כשאתה פצוע אף אחד לא מתקרב אליך, אף אחד לא מדבר איתך ואתה מרגיש מאוד בודד. אני באופן אישי עברתי תקופות שאני לא מאחל גם לשונאים שלי לעבור וזו נקודת הזמן שאמרתי לעצמי שאני אהיה זה שעוזר לשחקנים שעוברים שיקומים ואתן להם ידע ומענה. התמכרתי לתחושה של לעזור לאנשים והפכתי את זה לפרנסה שלי והיום ברוך השם יש לי סביבות 400 לקוחות שאני מעביר להם אינספור אימונים. 

 צבר קהל של מאות לקוחות

 

אתה מנהל מאות לקוחות שחלק גדול מהם גם לא שחקנים, הרחבת את קהל היעד שלך אפילו מעל המצופה
לעזור לאנשים זה המוטו שלי בסטודיו. אני רוצה שכל אחד יגשים את המטרה שלו אם זה לשמור על הבריאות, להרזות או להיכנס לכושר כדי להצליח במבחנים וגיבושים . התמקצעתי בזה, אני מביא אנשים לקצה היכולת שלהם ולמטרות שלהם וזה כיף גדול וסיפוק אדיר שאנשים רואים בי דמות ומקור השראה. 

 

 ואיפה נכנס מועדון עירוני נשר לתמונה? 
לפני שהגעתי לנשר, ממש בסמוך לפרישה מהכדורגל, הפכתי למאמן כושר ובאותה תקופה מוריס אוזן המאמן שהביא אותי בתקופת המשחק האחרונה שלי לטבריה הציע לי להגיע להיות מאמן כושר ועוזר מאמן שלו. הסכמתי להצעה , השתלבתי יפה והתחלתי לשאוף לרמות הכי גבוהות ואחרי עונה טובה בטבריה בתור מאמן קיבלתי הצעה מאלדד שביט בנשר, לא הכרנו לעומק הוא פשוט שמע על העבודה שעשיתי. מאוד רציתי להגיע לנשר וגם היו לי הרבה לקוחות מהאיזור אז פשוט השתקעתי שם, קניתי בית, פתחתי את הסטודיו שלי וצברתי את קהל הלקוחות שלי פה. כשהגעתי לנשר הצבתי לעצמי את אחת המטרות הגדולות שלי שהיא להיות דמות דומיננטית, חזקה ומשפיעה במועדון דרך התפקיד שלי תוך כדי שאני נותן מענה לשחקנים גם בפאן המקצועי וגם בפאן המנטלי כי גם את הפאן המנטלי למדתי אצל איתן עזריה וזה הצליח לי, בשנה האחרונה אני בעשייה מטורפת.

עובד עם שחקנים גם על הצד המנטלי

 

אפשר להגיד שנשר זה המקום הנכון בזמן הנכון שהיית צריך לקבל כדי להצליח במה שאתה עושה
זה נכון וגם כיוונתי לזה. אני עובד תמיד לפי מטרות בצורה מסודרת ובסופו של יום כיוונתי לזה תמיד שאהיה מאמן בנשר, בשיחה עם הבעלים של הקבוצה שלומי ואמיל אמרתי להם ששם אני רוצה להיות. בנשר יש שקט תעשייתי ואני יכול להגיד לך שבסופו של דבר בכדורגל כולם מכירים את כולם וכשאתה בעשייה טובה זה מגיע לכולם אין מי שלא שומע על זה. עוד לפני שהתחלתי את העונה במועדון כל העבודה שעשיתי עם שחקני כדורגל בכירים אצלי באימונים האישיים נתנה לי דחיפה טובה וכשבאתי לנשר ראו את העבודה הקשה שאני עושה ואמנם העונה הזו הייתה נראית לי כמו שלוש עונות אבל זה בגלל שהייתי בעשייה מטורפת עם השקעה בלתי רגילה ואני שמח שבסופו של דבר השגנו את המטרה שלנו כמועדון.

 

אם אני מחזירה אותך לתחילת העונה היית מדמיין שתעמוד על הקווים במקום אלדד?
זה לא משהו שדמיינתי שיקרה, אני והוא היינו צוות מאוד מחובר יחד עם אריק מאמן השוערים ומעבר לעבודה המקצועית שלי בתור מאמן כושר הייתי עוזר הרבה גם מהבחינה מנטלית. לא חיפשתי אף פעם קרדיט כי תמיד עבדנו כצוות ואני יכול להעיד על אלדד שהוא היה משתף אותי בהכל ונותן לי קרדיט בהכל וזה לא מובן שאתה מקבל כזה חופש עבודה, אלדד הוא אחד המאמנים שאני הכי מעריך.

 

איך אתה מסביר את מה שקרה לו עם הקבוצה שהיה בעיקר מאז שחזר אחרי ההתפטרות? 
זה היה נראה כאילו זה מהרגע שהוא חזר אבל זה לא נכון כי מאז עוד היה לנו ניצחון אחד אבל הייתה פשוט תקופה של כדור שלג שהתגלגל, היה נדרש לעשות איזשהו שינוי וכבר לא ידענו מה צריך לעשות כי זה לא שלא היינו משחקים טוב פשוט החמצנו המון למרות שהגענו למצבים. נכון שלא הבקענו כל כך הרבה משחקים לפני שאני הייתי על הקווים אבל לא השתנה שום דבר. אנשים פתאום שואלים אותי "מה זה הקבוצה שמחה?".

 

מחוברים אחד לשני. צוות עירוני נשר


אני חושב שכל הסיבוב הראשון היינו במקום טוב מאוד ואז נדבקנו עם הגב לקיר ואתה כבר אומר לעצמך "הלו מה קורה פה" והשחקנים מבינים שעוד רגע הם יורדים ליגה וצריך להתעורר, המשמעות היא שחייבים להבקיע גולים ולא לשחק רק את משחק ההגנה כי בחלק הזה היינו מספיק טובים ולא סתם הכתירו אותנו לקבוצה שסופגת הכי מעט עם ההגנה הכי טובה בליגה, אבל חשוב להזכיר שזה לא רק הרביעייה האחורית עושה הגנה אלא הקרדיט על זה מגיע לכל השחקנים, פשוט במשחק הגנה לא מנצחים והיה חסר הרבה עניין בהבקעת שערים כי לעומת זאת שהיינו כל כך טובים בהגנה וספגנו הכי מעט גם הבקענו הכי מעט העונה.

 

העבודה שעשית בתקופה שלך על הקווים הייתה יותר מנטלית מאשר מקצועית?
עבדתי מאוד מנטלית גם בעזרה של חי פינטו מנהל מחלקת הנוער שעזר לי להחדיר לשחקנים שצריך להבקיע. היה לנו חשוב שאותם שחקנים שהרגישו חוסר ביטחון אחרי 30 משחקים בלי שהבקיעו גול אחד, יעלו בביטחון ובאמונה שלמה שזה יקרה והם יבקיעו את השערים שלהם. אפשר להציץ על מה שקרה לשאר הקבוצות שנלחמו בתחתית ולגלות שבמחזור האחרון מרוב שהרגליים שלהם היו כבדות הם גם לא הצליחו לנצח ואנחנו לעומתם בדיוק במאני טיים היינו שם. ידעתי שננצח את המשחק האחרון, האווירה הייתה טובה, האימונים היו טובים והרגשתי את זה. 


עד כמה השחקנים זוקפים לזכותך את ההישארות?
תשמעי זו תקופה כל כך קצרה אבל שחקנים שתמיד היו שם והם ווינרים הבינו את הסיטואציה מה זה לרדת ליגה. ברמה האישית אני מאוד מחובר לשחקנים שלי, חלקם שיחקו איתי וחלקם נגדי אך הם רואים את העשייה שלי מסביב וזה מקור השראה בשבילם, אני תמיד אומר להם באסיפות שמזל זה הזדמנות שפוגשת מוכנות וברגע שאתה מוכן יהיה לך את המזל הזה ואם לא תהיה מוכן גם לא יהיה לך מזל. 

שחקני כדורגל מגיעים לקבל אימונים אישיים

 

הנושא המנטלי קיבל אצלך משמעות מאוד גדולה כמו גם בכדורגל הישאלי בכלל שהנושא הזה צבר תאוצה
הלכתי ללמוד את זה ואני מתמקצע בזה ככה שאני מאוד חזק בזה. הגוף עייף ואם הראש שלך לא חזק ואתה במחשבה של "רק לשרוד" אתה תמיד תהיה בינוני ואם תהיה במחשבה של "לנצח" זה יצליח. אמרתי לשחקנים לפני המשחק האחרון באסיפה שאין דבר כזה  "לא לספוג" אלא "להבקיע ולנצח", בטח בימים הקריטיים של המשחקים האחרונים שבהם היכולת פחות משחקת תפקיד אלא רק צבירת הנקודות והניצחונות.

 

מה השחקנים אמרו לך אחרי שריקת הסיום בשישי האחרון וחגיגות ההישארות בליגה הלאומית לעוד עונה?
החיבור שלי עם שחקנים זה משהו מדהים, ביום שישי האחרון היה אושר גדול כשנשארנו בליגה. זה לא היה קל לעבור מעמדת המאמן כושר לעמדת המאמן וכמובן תמיד ידעתי לעשות את ההפרדה ולהתנהג אחרת עם השחקנים. אתה רוכש כבוד דרך התוצאות וזה מה שהיה קיבלתי הודעות מדהימות "כיף לעבוד איתך, הייתה שנה מעולה" וזה כיף אתה רואה את ההתרגשות והאושר של השחקנים האלה שנתת להם עוד צ'אנס בקריירה שלהם כי זה כתם לדת ליגה. גם בעיר עצמה(נשר) כבר מכירים אותי, מתחברים אליי יותר ומפרגנים לי. אני מתגורר פה אז בכלל זה כיף גדול ללכת בעיר ולראות את האנשים מפרגנים. 

 

אחרי כל מה שעברת בסוף העונה, בעונה הבאה אתה רוצה להיות מאמן ראשי או שתחזור לעמדת מאמן הכושר?
אני אמשיך להיות מאמן כושר. תפקיד המאמן גם לא מושך אותי מה גם שמעמד המאמנים בכדורגל הישראלי בכלל לא יציב, יש עשרות מאמנים שהתפטרו ויושבים היום בבית. חשובים לי הקידום והעשייה שלי ואם אני חזק במשהו אני אמשיך איתו, כמובן שעל הדרך אם אני יכול לתרום ולהיות מאמן בתקופה שקבוצה תצטרך אותי אז אעשה את זה. מה שמושך אותי זה לעזור לאנשים להגיע לשיא הפוטנציאל שלהם לבד ובקבוצה, אני שואף להתקדם , להעצים את עצמי בתחום הזה ולעזור לכמה שיותר אנשים.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

כתבות נוספות 

Please reload